עשור לאחר פרסומה: התכנית הלאומית לדמנציה לא יושמה

מנתונים שאסף מרכז המחקר והמידע של הכנסת מקופות החולים עולה כי מספר המאובחנים עם דמנציה בישראל בשנת 2022 הוא 106,665 מבוטחים. אומדן של משרד הבריאות וגורמים נוספים עומד על כ-150,000 בני אדם, אך הערכה היא כי לאור השיעור הגבוה של תת אבחון, שנאמד במחקרים ב-30%-70%, יש חשש שממצאי הסקר אינם משקפים את תמונת המצב המלאה.

עוד צוין כי על פי נתוני הקופות, בשנת 2021 אובחנו בישראל 14,546 חולים חדשים. ה-OECD מעריך כי בשנת 2050 יעמוד מספר החולים בדמנציה בישראל על 270,000 איש.

לציון יום המוח העולמי שחל ב-22 ביולי ריכזו חוקרי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מידע העוסק במחלות הנוירולוגיות אלצהיימר ודמנציה, שבץ מוחי, אפילפסיה, פרקינסון ומיגרנה.

דמנציה – התכנית הלאומית לא תוקצבה ולא יושמה

בתכנית הלאומית להתמודדות עם אלצהיימר ודמנציות אחרות, שפורסמה בשנת 2013, זוהו שמונה תחומים מרכזיים למיקוד במטרה להתמודד עם המחלה: העלאת מודעות הציבור למחלה ומניעת הסטיגמה הקשורה בה; קידום היערכות שירותי הבריאות בקהילה; קידום היערכות שירותי הרווחה בקהילה; פיתוח פתרונות יעילים לתמיכה ישירה בבני משפחה מטפלים; התאמת מערך שירותי האשפוז הסיעודי הממושך לצרכים בפועל; תיאום במערך השירותים המיועדים לחולים ולבני משפחותיהם; פיתוח והרחבה של מערך הכשרת כוח האדם בקהילה ובאשפוז; מחקר ופיתוח בתחום הדמנציה ובמיוחד בתחומים שלא נחקרו דיים.

עשר שנים לאחר פרסום התכנית הלאומית, מציינים כותבי המסמך כי אי אפשר לקבוע שהן יושמו בהיקף נרחב. מצד אחד המודעות והעיסוק במחלת הדמנציה גברו וקודמו צעדים מסוימים כמו מבחני תמיכה של משרד הבריאות לשיפור האבחון המוקדם ולתמיכה בבני המשפחה של החולים. אולם, למעט סעיפים אחדים, התכנית כמכלול לא תוקצבה ולא יושמה, וכן לא דווח על תכנון ותקצוב מקיף וארוך טווח המבוסס על ראייה כוללת של הצרכים.

הכותבים מתייחסים לתקצוב ומציינים כי "עיקר הפעולות שבוצעו מומנו מתוך התקציב השוטף של אגף הגריאטריה במשרד הבריאות". הערכת הכותבים היא כי יישום ההמלצות עד כה הוגבל ברובו לפעולות שעלויותיהן אינן הגבוהות ביותר, כגון הדרכת גורמי מקצוע וליווי בני משפחה מטפלים, יותר מאשר למהלכים יסודיים הדורשים השקעה תקציבית נרחבת, כגון הקמת תשתיות אבחון וטיפול".

היעדר הסדרה רשמית של יחידות שבץ מוחי

בשנת 2016 נרשמו בישראל 18,544 מקרים של שבץ מוחי חדשים וכ-2,000 איש מתו כתוצאה ממנו. לפי דו"ח הרישום הלאומי לשבץ מוחי, בשנת 2018 היו בישראל 18,930 מקרי שבץ חדשים: שיעורם המתוקנן לגיל היה 3.3 מקרים ל-1,000 איש. הגיל הממוצע של נפגעי השבץ החדשים באותה שנה היה 71.8 שנים, כמעט חמישית מהם עד גיל 60. כ-55% מהחולים החדשים בשבץ מוחי בשנת 2018 היו גברים. כ-16% מכלל מקרי השבץ החדשים בשנת 2018 היו בקרב ערבים (5,062) וגילם הממוצע היה נמוך – 64.9 שנים, לעומת 73.1 שנים בקרב היהודים.

לפי נתוני הרישום, בשנת 2018 נפטרו כ-8% מהמאושפזים עקב אירוע מוחי חד (1,503 מאושפזים). שיעור הנפטרים הגבוה ביותר נמצא בקרב מאושפזים עקב שבץ מוחי דימומי (כ-30%) לעומת 8% בקרב מאושפזים עקב שבץ איסכמי ו-0.6% בקרב המאושפזים עם אירוע איסכמי חולף.

החוקרים מציינים כי חוזר בנושא היערכות לטיפול בשבץ מוחי חד משנת 2011 ותכנית ההתערבות בנושא שבץ מוחי משנת 2014 הם המסמכים הרשמיים המסדירים את הקמת מערך האשפוז לנפגעי שבץ מוחי. בהשוואת המסמכים למצב הנוכחי מציינים הכותבים כי "המצב הקיים במערך האשפוז בתחום זה אינו עולה בקנה אחד עם הקבוע בשני מסמכים רשמיים אלה. נראה כי הפערים נובעים מהעדר הסדרה רשמית של יחידות קיימות ברשיונות בתי החולים, מהיעדר מידע מלא בידי משרד הבריאות ומהחלטות רגולטוריות שקיבל משרד הבריאות וטרם עוגנו בחוזר או במסמך רשמי אחר".

עוד מצוין כי "משרד הבריאות אף העלה בפנינו כי בכוונתו לתקן את החוזר וליישם הסדרה שונה מזו המעוגנת בו כיום, אולם כאמור עד כה הדבר לא נעשה".

בישראל יש 13 יחידות ייעודיות לשבץ מוחי מוסדרות – שמונה במרכזי-על וחמש בבתי חולים שאינם מרכזי-על ובהן יש כיום בסך הכל 48 מיטות אשפוז בתקן, שהן 0.017 מיטות ל-1,000 נפש מגיל 45 ומעלה. כותבי הדו"ח מדגישים כי מחצית (24) מהמיטות ביחידות הייעודיות הן במחוז תל אביב.

היקף מחלת הפרקינסון בישראל אינו ידוע

מרכז המחקר והמידע של הכנסת התקשה לאמוד את מספר חולי הפרקינסון בישראל. בדו"ח שפורסם נכתב כי ללא נתוני מכבי שירותי בריאות ועל בסיס נתוני שלוש הקופות האחרות, במאי 2018 היו בין מבוטחי קופות אלו לפחות כ-25,136 חולים עם אבחנה של פרקינסון או שזוהו כחולי פרקינסון לפי דפוסי רכישת תרופות.

מנתון שעליו דיווחה מכבי שירותי בריאות לסוף שנת 2016 עולה כי יש בישראל יותר מ-31,000 חולים עם אבחנה של מחלת פרקינסון או שזוהו כחולי פרקינסון על ידי הקופות, בין אם באמצעות דפוסי רכישת תרופות ובין אם בדרכים אחרות. הכותבים תוהים "על רקע ההבדלים באופן שליפת הנתונים והגדרת התופעה, ניתן לשאול אם קביעת אמות מידה ברורות להגדרת היקף תופעת מחלת הפרקינסון בישראל תתרום לפיתוח המדיניות והמענים בתחום".

לגבי מספר המומחים לטיפול במחלה מסתבר כי אין בישראל התמחות-על בהפרעות תנועה (Movement Disorders) ובפרקינסון. עם זאת, מציינים המחברים, "רופאים מומחים יכולים להשתלם בנושאים ספציפיים בהשתלמויות עמיתים".

מרכז המחקר והמידע של הכנסת פנה בשאלה זו למועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית בישראל, שם נמסר כי לפי הערכת האיגוד הנוירולוגי נמצאים כעת בהשתלמות בהפרעות תנועה בחו"ל כעשרה רופאים. הר"י מסרה עוד כי אף שהליך ההכרה טרם הושלם, היא מעריכה כי כחמישה בתי חולים גדולים יוכלו לקיים יחידות או שירותים מוכרים לצורך השתלמות זו, נראה שהיקף זה יהיה מספק ובדיקה נוספת של נושא זה תיערך בעתיד.

כמו כן מסרה ההסתדרות הרפואית כי יש צורך בתקצוב תקנים ייעודיים למשתלמים אלה כדי לעודד את הפנייה להשתלמות בהפרעות תנועה וכי היא פועלת, בשיתוף האיגוד הנוירולוגי, למיסודה של השתלמות עמיתים בהפרעות תנועה בישראל, הכוללת גם את מחלת הפרקינסון. סילבוס השתלמות זו, כמו גם הקריטריונים להכרה במוסדות שבהם תתבצע השתלמות זו, יפורסמו בקרוב.